תנחומים.
עודכן: 2 באוק׳ 2020
נשבע שראית אותי
ראית אותי כבר פעם בעבר
אז אל תגיד לי שלא
הקול הזה - המסוים
כן, שמעת אותו כבר פעם
אז אל תעז לומר לי שלא
לא פלא שהדרך נראית כה ארוכה
עשיתי את כל זה כבר
וניצחתי
כבר הִרְגַּשְׁתָּ את ההרגשה הזו
אל תתבייש, ספר לי
כבר הִרְגַּשְׁתָּ כך פעם בעבר
אז אל תגיד לי שלא
כמעט שכחתי, כמה טיפשי מצידי
כמעט שכחתי מהיכן באתי
אנחנו הרי רואים את הגשם
אפילו לפני שמתחיל להיות גשום
מובן מדוע לא הנחת לי
הדרך הזו היא מסע שכבר הלכתי
וניצחתי
לפני שנולדתי התחוללה סופה
לפני הסערה פרצה שריפה
היא בערה בכל מקום
והכל חזר להיות רִיקות, ומתוך הרִיקות
מתוך הרִיקות המוחלטת הזאת
אני, בנג'מין, נולדתי
ויום אחד כשאהיה למישהו
תמיד אזכור את הרִיקות ממנה באתי
מובן מדוע לא הנחת לי
הדרך הזו היא מסע שכבר הלכתי
לא פלא שהדרך נראית כה ארוכה
עשיתי את כל זה כבר
וניצחתי
אני שולח תנחומים
אני שולח תנחומים לַפַּחַד
אני שולח תנחומים
לחוסר ביטחון
היית צריך לדעת כבר
לא אכפת לי מה שתאמר
דבריך עלולים לרסק אותי
מראש ההר
אני שולח תנחומים
אני שולח תנחומים לַפַּחַד
אני שולח תנחומים
לחוסר ביטחון.
מילים: Alexis Bossard / Benjamin Clémentine / Emmanuel Sauvage
תרגום: נסיון שלי.
עד כמה שידוע לי, בנג'מין קלמנטין הוא לא בודהיסט.
בנעוריו ויתר על בית הספר, עזב את משפחתו או נעזב על ידה וחי כהומלס ברחובות של לונדון, נדד אחר כך לפריס. אולי משם קיבל את ההרגשה שהוא חי את החיים שלו כבר פעם. אולי מהמקום שבו איבד כבר את הכל הוא שיחרר קצת אחיזה. אם החיים הם רק ניסוי וטעייה (ותעייה) קל יותר להיפרד מחוסר ביטחון וחרדה.
את השיר הזה קיבלתי מתנה מספוטיפיי ישר לאזניות. על הכרמל, ביום שבת מוקדם בבוקר, רגע לפני שהתחלתי לטפס על אופני הרים את העלייה של כלא דמון. זו עלייה תלולה וארוכה, מֻכַּת דַּרְדֶּרֶת ובסוף הקיץ ההביל, כשהשמש בעיניים היא כמעט והופכת לבלתי נסבלת.
אם לנסות ולדייק יותר, הרגע הבלתי נסבל באמת הוא תמיד הרגע שלפני העלייה.
את השיר הזה אני שומע בלופ שלא נגמר, ימי הסגר השני, אחרי ששיחררתי את העובדים לחופשה ללא תשלום, בפעם השנייה. כשהטלפון שבמשרד נדם, כשהזמנות העבודה פסקו. כשכמעט והנחתי לפחד, לכעס, לספק, להצמיח שורשים.
במקום זאת אני בוחר לשלוח להם תנחומים.
לחצו על התמונה כדי לשמוע את השיר.
