גּוֹיָה בְּטָמְבּוּרִיַה

גבר ואישה מבוגרים מאוד, עומדים מאחורי דלפק ומאחוריהם מדפי עץ גדושים קופסאות וכלים. המקום דחוס ואפלולי, אבל נעים. מתוך טרנזיסטור ישן מתנגן 'החיזיון לפרנצסקו גויה'*. אני עוצם עיניים ושר בקול רם, כאילו לבדי. הזמן נמתח, אני פורט בקול גם את סולו הגיטרה, כשהשיר דועך משתררת דממה. עיניי דומעות, הזקנים מחייכים אלי. 'הלוואי וידעתי לנגן' אני אומר בשקט, אולי למוכר, הוא נראה פתאום כמו שמאן אינדיאני. עיניו הטובות מחזירות את מילותיי.

טָמְבּוּרִיָה יְשָׁנָה

עַל מַפְתְּחוֹת בְּרָגִים

הִשְׁתַּקְּפוּת פָּנַי

---

*אהוד בנאי ויהודית תמיר שרים את מילותיו של פנחס שדה - אפשר לשמוע כאן.

אל נא תביטי לאחור

על ראש הצוק לעומתנו

הנה טירת חלומותינו

לוטה בערפל אפור

אהוב ליבי מרחפים אנחנו

עת כה ארוכה

בין ארץ עצב ומצוקה

ושמי הערב צהובים

קרבי אלי, חבקיני נא

לו אך אל ראש הצוק נבואה

שם הגאולה, שם המרגוע

אהובתי, אחות קטנה

אך המורים, או אהובי,

על הגבעות אשר תחתינו

את רוביהם, להמיתנו,

כבר מכוונים אל מול ליבי

---

את הציורים השחורים צייר פרנצ'סקו דה גויה על קירות ביתו המבודד, כשהיה זקן וחולה וארצו הכבושה מנהלת מלחמת גרילה נגד צבא צרפת. בפרשנות אישית אני רואה בציור "החיזיון" ובמילות השיר את מקור הסבל הגדול, השאיפה להיות במקום או זמן אחר מזה שבו אני נמצא עכשיו.

ההיבון מתאר חלום שבו אני רוצה לדעת מיומנות נוספת, הזקן מאחורי הדלפק מחזיר אותי לשלמותו של הרגע הזה.

---

הציור של גויה. מתוך סדרת הציורים השחורים.

---

שיחת דהרמה של זן מאסטר עוגי פלצת - "אני רוצה להיות שם" לצפייה כאן.