אין השגה ואין מה להשיג

לא תכליתי לא הגיוני לא החלטי לא שימושי לא אחראי לא מדוייק לא יודע I יומן תרגול

בדרך לקורס פרמקלצ'ר

אני אוהב להגיע מוקדם.

לפני שהשיעור מתחיל אני מטייל קצת בשדות.

דורך לאט על רגבי האדמה היבשים

משוטט בין חממות.

מצלם קצת,

וחושב.

לַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה, צַמְצֵם מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ

השנה לא יהיו רשימות. ואם ישנה שאיפה לדבר-מה, באופן מוזר היא שאיפה לפחות.

 

השנה הזו אני מאחל לי צמצום והתכנסות

פחות עשייה, יותר התבוננות

פחות דיבור, יותר קשב

 אני מאחל לי להיות פחות מומחה יותר שולייה. 

 

הלוואי ואפגוש השנה יותר מקומות של אי-ידיעה.

הַמַּחְסָן נִשְׂרַף
דָּבָר אֵינוֹ מַסְתִּיר עוֹד
אֶת פְּנֵי הַלְּבָנָה.

Mizuta Masahide

 (水田 正秀, 1657–1723)

לפני כחמש שנים, הצטרפתי לראשונה לתרגול זן מסורתי עם קבוצה קטנה בחיפה.

כשנתיים קודם לכן נולדה לי ביתי השנייה, לא ישנתי טוב בלילות, העסק שהקמתי קרטע והעבודה השתלטה על חיי. הרגשתי שאני לוקח אותה איתי לכל מקום ולא מצליח להשתחרר מהרשימה האינסופית של הדברים שעליי לעשות. הייתי לחוץ, מתוח, עצבני ובלתי נסבל. לאחרים ולעצמי.

— Name, Title

41.108

מחשבות על תכלית והשגה לפנות בוקר. יום הולדת ארבעים ואחת. ריטריט אביב בקיבוץ תובל.

שִׁירַת בֹּקֶר. נִגּוּן פַּעֲמוֹן. קיולצ'ה הוֹד הַשָּׁרוֹן

...אני מאוד אוהב את השירה הזו. אפילו שאני לא מבין מילה. משהו בשירת הבוקר חודר אצלי עמוק את כל השכבות. אולי כיוון שהיא חגיגה שכולה יראת כבוד לבוקר. אותו הבוקר הרגיל, היומיומי, שהיה כאן אתמול ויהיה כאן מחר, והנה, כולם עוטים גלימות חגיגיות לכבודו, אפורות ומגוהצות למשעי. יושבים ושרים יחד, והפעמון מצטרף ועוטף את החוייה למשהו שמרטיט את ליבי ומעלה לי דמעות בעיניים, כל פעם מחדש...

שְׁמֹר עַל הַמָּא.

מא הוא מונח ביפנית המתאר ריק, חלל, רווח הפסקה, עצירה.

בין היתר, משתמשים בו בלימוד הכתיבה התמה - הקליגרפיה היפנית. בהקשר זה, "מא" הוא חלקיק השנייה שבין כל פעולה של הכותב והמכחול. כך, כשמניחים את המכחול על הדף, עם היווצרות הכתם הראשון עוצרים רגע. אחר כך ממשיכים, מסיימים את הקו ולפני שמשנים את כיוון הכתיבה (בין קו אופקי ואנכי, לדוגמה) עוצרים שוב. ההפסקה הזו מלווה בנשימה, מילוי רגעי של אנרגיה בגוף לפני היציאה לקו הבא. ככה זה, מא.

דּוֹג'וֹ אַיָּלוֹן.

יש משפט זן שאומר "כל צעד הוא דוגו'". (ביפנית - "מקום הדרך" מקום לתרגול מדיטציה או אמנות לחימה).

 

גם הכביש הוא מקום טוב לתרגול רוחני. לא כזה שמתנהל על כרית, ובטח לא בעיניים עצומות. פשוט מקום טוב לשים בו לב למה שקורה עכשיו. בהקשר זה, אחד המקומות החזקים לתרגול עבורי הוא כביש האיילון.

דְּבָרִים שֶׁלִּמֵּד אוֹתִי הַלֶּחֶם

פת שחרית. קצת דבש וחמאת בוטנים. הקפה המר מאזן את המתיקות. כמה פשוט, כמה טעים. כיכר אחת תעלם עד הערב, כיכר שנייה אני משתדל לתת. אי אפשר לשמור לחם. הטריות תעלם, מחר הוא כבר לא יהיה אותו דבר. צריך להכין אותו שוב, כל יום מחדש. זה כל היופי. אם בכל זאת יישאר קצת, אפשר יהיה להכין ממנו צנימים או טוסטים. כשקולים את פרוסות הלחם הזה בתנור משתחרר מהן טעם של דגנים. עמוק ומתקתק.

מעוניין להצטרף לרשימת תפוצה

תודה רבה על הקריאה בבלוג הזה. אם את\ה מעוניינ\ת לקבל עדכון כשמתפרסם פוסט חדש את\ה מוזמנ\ת להרשם כאן.

הרבה מהדברים כאן שמעתי, קראתי, למדתי ואספתי מאחרים שהלכו בדרך הזו לפניי או הולכים איתי בדרך כאן ועכשיו.

אני מוותר מראש על זכויות יוצרים ומותיר את האתר הזה פתוח לשיתוף, העתקה והדבקה כראות עינהם של הקוראים. חלק מהתמונות המופיעות באתר נקנו וחלקן צולמו על ידי. אשתדל לכתוב מה מקורה של כל תמונה.

אין השגה ואין מה להשיג הוא בלוג אישי, יומן תרגול מדיטציה והליכה בדרך הזן בודהיזם. יותר מכל הוא אסופה של חומרים שהשפיעו עליי ואני נהנה לחזור ולקרוא בהם שוב ושוב. בפוסטים אני מוסיף את נקודת המבט האישית שלי על הדברים. אני לא מורה, מדריך או וותיק בדהרמה ואין להסיק מהדברים הכתובים כאן דבר עליה, על הבודהיזם בכלל או על הזן בפרט. 

 

 

"אין השגה ואין מה להשיג Nothing to attain"  - סוטרת הלב.

@uri.kita
  • Facebook - White Circle
  • YouTube - White Circle
  • Instagram - White Circle
  • Black Facebook Icon
  • Black YouTube Icon
  • Black Instagram Icon