הזן עבורי הוא דרך לרופף את אחיזת השכל, לגלות אינטואיציה, תזכורת שיש חיים גם מתחת לכתפיים, מעבר לגבולות העור, רחוק מהישג המחשבה. הזן הוא מקום לשלווה שלא מחפשת שיהיה לה נוח, מקום לחזור אליו תמיד, למרות שהוא אף פעם לא קבוע. הזן הוא בעיטה טובה בתחת, ילד המסרב 'להתחנך', דת שבה פסל בודהה או ערימת צואה קדושים באותה מידה. הזן הוא חזרה לדברים כפי שהם, שימת לב פשוטה. הוא מטפח סקרנות ופליאה ומתובל בהרבה הומור. הזן הוא שאלה שלא מרפה: מה זה? מי אני? ומה התפקיד שלי בכל זה? וכשאני כושל במענה, הוא מעניק את המתנה של הרגע הבא. מקור השם "אין השגה" מסוטרת הלב.